בטון זלפה בע"מ נ' מחאמיד

פסק דין

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, וכן התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב.

במסגרת הבקשה להארכת המועד להגשת התנגדות, טען המבקש כי כלל לא קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, וכי נודע לו אודות ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, רק לאחר שקיבל מסמך המעיד על עיקול מטלטלין בביתו. לשיטת המבקש, בעיר מגוריו אנשים רבים הנושאים שם כשלו וכי ייתכן כי האזהרה נמסרה לאחר הנושא שם זהה.

לגופו של עניין טען המבקש, כי המשיבה איננה זכאית לסכום הנתבע, שכן, דרישת התשלום מקורה בחישובים מוטעים וברמאות של המשיבה.

המבקש הבהיר, כי את ההמחאות נשוא תיק זה מסר תמורת בטון שאמורה היתה המשיבה לספק לו לביתו, כי ביצע שתי הזמנות אצל המשיבה, האחת ליום 26/3/12 והשניה ליום 26/4/12 (ראה ס' 6 לתצהיר התומך בהתנגדות), וכי בדיעבד התברר כי הכמות אשר סופקה על ידי המשיבה איננה הכמות המצויינת על ידה בתעודות המשלוח, ובהתאמה, כי נדרש לשלם סכום העולה על הסכום הנכון בגין הסחורה שסופקה.

את טענתו זו מבסס המבקש על תחשיב שערך בעצמו ובעזרת מהנדס מטעמו, ועל סמך תשריט של הבית אשר לשם יציקת התיקרה, העמודים והקיר בו הזמין את הבטון מאת המשיבה.

המבקש צירף תחשיב במסגרת תצהירו, והסביר, כי על פי התחשיב אמור היה לשלם סך כולל של 14,040 ₪. לטענתו, המשיבה זקפה סך של 10,100 ₪ שלגביהם אין מחלוקת כי שולמו על ידו, אך לא לקחה בחשבון תשלום נוסף בסך של 4,000 ₪ ששולם על ידו במזומן לנציג של המשיבה, ביום 26/3/12.

בשים לב לכל אלו טוען המבקש, לא נותרה יתרת חוב כלפי המשיבה, ובפיו טענת הגנה המצדיקה פתיחת שערי ביהמ"ש בפניו.

במהלך הדיון שנערך בפניי נחקר המבקש על תצהיריו השונים, וכן נחקר המוסר מטעם המשיבה אשר ביצע את מסירת האזהרה לידיו.

המוסר אישר כי מסר את האזהרה לידיו של המבקש כאן, אותו זיהה באולם ביהמ"ש, והבהיר, כי במסירות באזור אום אל פאחם הוא נעזר במצביע מקומי, וכי אין הוא יודע על כן לתאר במדוייק את מראה ביתו של המבקש, ואולם הוא יודע לומר כי זה ממוקם בסמוך לביתו הקודם של רופא, המוכר.

בחקירתו של המוסר תיאר למעשה באופן הנדרש ביצוע מסירה כראוי, והטענה כי בוצעה מסירה לא נסתרה.

המבקש הכחיש תחילה את חתימתו על גבי אישור מסירה המעיד על אישור מסירה כאמור, אך לאחר מכן טען כי כלל לא ראה את אישור המסירה.

בנוסף, לא שמעתי מפיו כל הסבר מניח את הדעת הכיצד אם כן צירף לבקשתו העתק מן האזהרה, אם כזו אמנם לא נמסרה לידיו.

בנוסף, הכחיש המבקש את כל חתימותיו כפי שמופיעות על גבי התצהירים השונים שהוגשו על ידו לתיק, ואשר צילום שלהן הוצג לו, ונדמה, כי הלה נוהג להכחיש חתימותיו באשר הן, ועל כן אין להסתמך על טענתו כי החתימה המופיעה על גבי אישור המסירה איננה חתימתו.

גם לגופו של עניין קרסה למעשה גירסתו של המבקש, שעה שלא ידע להסביר מדוע זקפה המשיבה לטובתו תשלומים נוספים שלא נזכרו על ידו, שעה שלא ידע להסביר מדוע ערך את תחשיבו בניגוד להסכם שבין הצדדים ובניגוד להוראות התקן הישראלי, המחייבים בדיקת חישובי בטון על בסיס מדידת משקל ולא על בסיס חישוב תיאורטי של שטחים, ושעה שטען כי ההזמנות בוצעו לימים 26/2/12 ו – 26/3/12, בניגוד לאמור בתצהיר התומך בהתנגדות מטעמו.

למעשה מחקירתו, בצירוף התצהיר, עולה כי בוצעו שתי יציקות בביתו של בטון אשר סופק על ידי המשיבה, אספקה ראשונה בוצעה ביום 26/3/12, כמפורט בתעודות המשלוח ובכרטסת מטעם המשיבה, אשר צורפו לכתב התביעה, והשניה בוצעה ביום 26/4/12, עבור עמודים וקיר, אף אלו בהתאם למפורט בכרטסת ובתעודות המשלוח האמורות.

נראה אם כן, כי אף לשיטתו של המבקש, עלי תצהירו, יש ממש באמור בכרטסת מטעם המשיבה, דבר העומד בסתירה לדברים שמסר במהלך חקירתו.

כך או אחרת, לשיטת המבקש, התשלום האחרון אשר בוצע על ידו בוצע ביום 26/3/12, בסך של 4,000 ₪ במזומן, ולא בוצע כל תשלום לאחר מועד זה, על אף אספקת הבטון המאוחרת ועל אף שלשיטתו נהג לשלם עבור אספקת בטון בשני חלקים, חלק אחד לפני האספקה והיתרה לאחר האספקה ובשים לב לכמות שסופקה בפועל.

מכל האמור עולה, כי אף לשיטת המבקש לא סיים לשלם עבור הבטון אשר סופק לו על ידי המשיבה, התחשיב שנערך על ידו אינו תואם את המוסכם בין הצדדים ואת הוראות הדין ונדמה כי התשלומים ששולמו על ידו עולים על אלו שצויינו על ידו במסגרת תצהירו.

בסה"כ אם כן נמצאה גירסתו של המבקש קלושה, אם לא משוללת כל יסוד, ואינני סבורה כי מדובר בגירסה ראויה ומוצקה אשר יש בה כדי להצדיק הארכת מועד, מקום שלמעשה לא ניתן כל טעם מניח את הדעת לכך שההתנגדות הוגשה באיחור.